כיצד למנוע ממחממי האמבטיה שלכם להפוך למקור סכנה
התקנת מחמם אינפרא-אדום באמבטיה היא דבר שונה לחלוטין מהתקנתו בחדר יבש. באמבטיה יש אדים, טיפות מים ולחות גבוהה. אם לא ניזהר, המחמם הזה עלול להפוך למקור סכנה חמור.
כדי להבטיח את הבידוד הנכון, עלינו להתמקד בשני דברים: המחיצה הדיאלקטרית והאופן בו אנו מחסמים את נקודות החיבור של המחמם.
התמודדות עם דליפות
הבעיה עם האוויר הלח היא שהלחות יוצרת “גשרים” קטנים על פני המעטפת של המנורה. כשזה קורה, החשמל מתחיל לזרום במקומות לא רצויים.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית עם שכבות מיוחדות שמונעות מהחשמל לזרום במקומות לא רצויים. ניתן לבדוק זאת בעצמכם: השתמשו במכשיר מדידה, הגדירו אותו על 500V DC, ובדקו את עמידות הבידוד. אם הערך יורד מתחת ל-100MΩ, יש לעצור את השימוש במחמם – הבידוד שלו לא יעיל.
אזור הסכנה: נקודות החיבור
רוב המחממים נכשלים בנקודת החיבור בין המנורה לחוטי החשמל. זו הנקודה החלשה ביותר.
אנו מפתרים זאת על ידי שימוש במחיצות סיליקון איכותיות. בעצם, אנו “מכסים” את נקודות החיבור כך שהלחות לא תוכל לגעת בהן. אם תנסו להשתמש בשקעים רגילים בלי מחיצות מגנות, זה עלול לגרום לקצר חשמלי. זו רק שאלה של זמן. לכן אנו משתמשים במעטפות ברמת IP65 – הן שומרות על החוטים יבשים.
בעיית החום
אבל יש עוד בעיה…
חיסומים טובים מסייעים לבטיחות, אך הם גם גורמים להצטברות חום. כשמכסים את המנורה במעטפת איכותית, האוויר סביב השקעים נהיה חם מאוד.
אם תשתמשו בחוטי PVC רגילים, הם יימסו. חייבים להשתמש בחוטי סיליקון או PTFE בעלי עמידות גבוהה לחום. זו הדרך היחידה להבטיח שהחוטים לא יישרפו כשהאוויר לא יכול לזרום דרכם.
ולמען השמיים, אל תוותרו על החיבור לקרקע. כל מעטפת חייבת להיות מחוברת לקרקע. אם משהו ישתבש והבידוד יכשל, רוצים שהמפסק ינתק את החשמל מיד. אסור שהמעטפת תהיה חשמלית.