כיצד למנוע מחימום האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סביבה קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, מים שנשפכים לכל הכיוונים, ואנשים שעומדים יחפים על אריחים רטובים. זו סיבה מצוינת לאסון.
אם תשתמשו בנורה אינפרא-אדומה רגילה, אתם יוצרים בעיות. צריך מערכת שתשמור על החשמל במקומו – בתוך החוטים – כדי שאף אחד לא יקבל שוק חשמלי.
התמודדות עם הלחות
כשאנו בוחנים את החימומים האלה, אנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת הזכוכית שממנה עשויה הנורה ובמקום בו החוטים מחוברים. אם מדובר בנורה שמותקנת במראה, הנורה נמצאת במקום צר מאוד. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ באיכות גבוהה, מכיוון שהיא מסוגלת באופן טבעי לחסום את החשמל.
אבל הבעיה האמיתית היא נקודות החיבור. הלחות אוהבת לחדור פנימה וליצור חיבור בין החוטים החיים לבין המסגרת המתכתית. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד חזקים ובמחזיקים מחרסינתיים שאינם מאפשרים למים לחדור פנימה. אם המעטפת אינה אטומה, האדים הופכים לטיפות מים ישירות על נקודות החיבור. אנו מפתרים זאת באמצעות “מעגל הזרמה” – בעצם עיקול קטן בחוט, כך שהמים יפלו לפני שהם יגיעו לחלקים האלקטרוניים.
הסכנה שבתנועה של החוטים
רוב המכשירים האלה כושלים בנקודות החיבור. אם הנורה אינה מותקנת כראוי, היא תנוע. תנועה כזו גורמת להיווצרות של ניצוצות – ניצוצות קטנים שאי אפשר לראות, אך הם גורמים לנזק רב. בחדר לח, הניצוצות יכולים לשרוף את הפלסטיק במהירות. לפני שתשימו לב, יהיה לכם קצר חשמלי.
לכן אנו מחברים את כל החוטים באמצעות חיבור ארצה. כך, אם החוטים נשברים או שהחיבורים נפגעים, ה-GFCI יפעיל את המערכת מיד. כך נמנע קצר חשמלי.
האיזון הקשה
זו הבעיה הקשה. אתם רוצים חיבור אטום כדי שהאדים לא יחדרו פנימה, נכון? אבל אם החיבור יהיה אטום מדי, החום לא יוכל לצאת החוצה. כך יקרה שהחום יפגע בחוטים הפנימיים.
זו משימה קשה, אך זו הדרך היחידה לוודא שהחימום יחזיק מעמד יותר מכמה חודשים.